שיעור אזכור
החלק מהשאלות בסט שבהן העסק מוזכר בתשובה.
Position in answer
איפה בתוך התשובה העסק מופיע: ראשון ברשימה, באמצע, או בהערה בסוף. אין דירוג רשמי, אבל יש הבדל בין להיות הראשון שנקרא לבין האחרון.
עודכן:
אף מנוע לא מדרג עסקים בתשובה. אין מקום ראשון, אין ציון, ואין רשימה שמישהו סידר לפי איכות. ובכל זאת התשובה היא טקסט, ולטקסט יש סדר. מי שקורא רשימה של חמישה שמות קורא את הראשון ואת השני, מרפרף על השלישי, ולעיתים לא מגיע לחמישי. שם שמופיע במשפט הפותח נקלט. שם שמופיע בסייג בסוף, יש גם כאלה שעושים את זה, כמעט לא.
לכן מיקום בתשובה הוא לא דירוג, והוא כן מידע. הסדר מלמד מי נחשב ברירת מחדל בקטגוריה בעיני המנוע, כלומר מי מופיע ראשון במקורות שהוא נשען עליהם. וכשהסדר הזה יציב על פני חזרות ושאלות, הוא מספר סיפור על השוק שאין לו מקבילה בשום דוח אחר. מעקב אחריו הוא הבסיס לטיפול במיקום בתשובה.
המדד הזה נולד מבעיה בספירה הבינארית. שיעור אזכור שואל אם הופעתם, כן או לא. שם יחיד בתשובה ושם חמישי מתוך חמישה מקבלים שניהם כן, ואין ביניהם שום דמיון מבחינת מי ששאל.
שם יחיד. התשובה כולה מדברת עליכם, בלי רשימה. זה נדיר בשאלות ספק וקורה יותר בשאלות החלטה, כשהמנוע נשען על דף שלכם לעובדה מסוימת.
ראשון ברשימה. יש כמה שמות, ושלכם פותח. זה המקום שנקרא תמיד, וזה גם המקום שמעיד שהמקור שממנו נבנתה הרשימה מציב אתכם בראש.
בתוך רשימה, במקום שאינו הראשון. כאן חשוב לרשום שני מספרים: המקום, ואורך הרשימה. שני מתוך שלושה ושני מתוך שמונה הם שני מצבים שונים.
בהערה או בסייג. השם מופיע אחרי הרשימה, במשפט שמתחיל בגם או ביש עוד. זו הופעה חלשה, ולעיתים קרובות היא מגיעה ממקור שבו אתם רשומים בתחתית. היא נספרת כאזכור, והיא כמעט לא שווה כאזכור.
הפיתוי הוא לתת משקל: יחיד שווה עשר נקודות, ראשון שווה שבע, וכן הלאה, ולסכם למספר אחד. אנחנו לא עושים את זה, כי המשקלים יהיו המצאה שלנו ומספר אחד שמסכם המצאה נראה מדויק ואינו כזה. במקום זה רושמים לכל הרצה את הצורה: יחיד, ראשון, מקום מתוך אורך, או הערה. ובדוח מציגים ספירה: בשלוש שאלות יחיד, בשתיים ראשון, בארבע בתוך רשימה, באחת בהערה.
המיקום רועש יותר מהאזכור עצמו. אותה שאלה בשלוש חזרות יכולה להחזיר אתכם שלישי, ראשון, ולא בכלל. לכן גם כאן הדיווח הוא לפי חזרות, ומה שנרשם כיציב הוא צורה שחזרה בכל שלוש. השאר הוא פיזור, והפיזור עצמו נרשם, כי הוא אומר עד כמה המנוע בטוח בסדר שלו.
ולצד המיקום שלכם, המיקום של האחרים. מי ראשון ברוב השאלות, ומי מופיע רק בהערות. זו העמודה שהופכת את המדד לתמונת שוק ולא לציון אישי, ומה עושים איתה מפורט במדריך המתחרים.
רשמית, כלום לא פורסם. אף פלטפורמה לא מסבירה איך נקבע סדר השמות בתשובה, ואנחנו לא נעמיד פנים שיש נוסחה. מה שחוזר בדגימות הוא דפוס אחד שאפשר לבדוק בעצמכם: כשרשימת השמות נשלפת ממקור חיצוני אחד, מדריך או אינדקס, הסדר בתשובה נוטה להיראות כמו הסדר באותו מקור. אתם חמישיים במדריך, אתם חמישיים בתשובה.
מזה נגזרת פעולה, והיא לא באתר. פותחים את המקור שממנו נבנתה הרשימה, ובודקים איפה אתם בו ולמה. לפעמים הסדר במדריך הוא אלפביתי, ואז אין מה לעשות. לפעמים הוא לפי מי שסיפק לעורך חומר, ואז יש.
ויש עוד מקום שקל לפספס: תשובה ארוכה מחולקת לפסקאות, לפי החלקים שהמנוע פירק אליהם את השאלה. להיות השם הראשון בפסקת המחיר שווה גם כשאתם לא ברשימת הספקים בכלל, כי מי ששואל על מחיר קורא את הפסקה הזו.
תרחיש מומצא: חברת קייטרינג לאירועי חברה בירושלים. שאלה מהסט: מי עושה קייטרינג לאירוע חברה של שמונים איש בירושלים, ומה סדר גודל של מחיר לאדם.
שלוש חזרות, מנוע אחד. בראשונה: רשימה של חמישה, החברה רביעית. בשנייה: רשימה של ארבעה, החברה שלישית. בשלישית: לא הוזכרה. בעמודת האזכור זה נרשם כשתיים מתוך שלוש, וזה נשמע לא רע. בעמודת המיקום זה נרשם כרביעי מתוך חמישה, שלישי מתוך ארבעה, נעדר. סיפור אחר לגמרי.
עמודת המקורות מסבירה: בשתי החזרות שבהן הוזכרה, המנוע ציטט מדריך באתר אירועים שמונה שישה ספקי קייטרינג בעיר, והחברה חמישית שם. בחזרה השלישית המדריך לא צוטט, והחברה נעלמה איתו. כל הנוכחות שלה בשאלה הזו תלויה במקור אחד ובמקום שלה בתוכו.
מה שנעשה: פנייה לעורך המדריך עם נתון שאין לו, כמה מנות בפועל מוזמנות לאירוע של שמונים איש לעומת ההערכה המקובלת, בלי לבקש שיזיזו אותם למעלה. ובמקביל, עמוד באתר שעונה על חלק המחיר של השאלה, כדי שיהיה למנוע מה לצטט גם כשהמדריך לא נשלף. מה שקרה אחר כך למיקום נשאר פתוח בתרחיש, כי גם במציאות אי אפשר לייחס תזוזה כזו לפעולה אחת. המספרים מומצאים.
המצב הרגיל אצלכם הוא רשימה, כי שאלת ספק עם שם עיר מחזירה כמעט תמיד כמה שמות. שם יחיד הוא חריג. לכן המדד השימושי הוא המקום מתוך האורך, ומי קבוע לפניכם. אם אותו שם פותח את הרשימה בכל שאלה, בדקו באילו מקורות הוא מופיע שאתם לא, כי שם נמצא ההסבר.
בשאלות מוצר הרשימה היא של דגמים ולא של חנויות, והמיקום שחשוב הוא של המוצר שאתם מוכרים, לא של השם שלכם. חנות שרושמת רק את המיקום של המותג שלה תפספס שהדגם שהיא מוכרת הכי הרבה פותח את הרשימה, ושדף ההשוואה שלה מצוטט לצידו.
כאן ההבדל בין שלושת הראשונים לבין השאר הוא ההבדל בין להיות ברשימה הקצרה לבין לא. מי שמברר לא מתקשר לשבעה ספקים, הוא מתקשר לשלושה. הופעה בהערה בסוף היא כמעט שקולה להיעדרות, ושווה לרשום אותה בנפרד מהופעה ברשימה כדי שהדוח לא יחמיא.
מוסיפים לגיליון עמודה אחת ליד עמודת האזכור, ורושמים בה את הצורה בכל הרצה: יחיד, ראשון, מקום מתוך אורך, הערה. לא מסכמים למספר. בדוח החודשי מציגים ספירה של הצורות לצד הטווח של שיעור האזכור, ומתחתיהן את השם שפותח את הרשימה בהכי הרבה שאלות. כשמיקום משתנה, מסתכלים קודם על עמודת המקורות: אם המקור שממנו נבנתה הרשימה התחלף, זה ההסבר, ואם הוא נשאר ומקומכם בו השתנה, זה ההסבר. ואם שום דבר לא השתנה במקורות, זה רעש, וכותבים שזה רעש.
המלכודת הראשונה היא להמציא ציון משוקלל ולהציג אותו כמדד. המשקלים שלכם, המספר שלכם, והוא נראה מדויק בדיוק כמו נתון אמיתי. המלכודת השנייה היא להתייחס למיקום כאל דירוג שאפשר לטפס בו. אין מנוף ישיר, אין מה לאופטם, ומה שקובע הוא סדר במקורות חיצוניים שלא אתם כתבתם. המלכודת השלישית היא להשוות מיקום בין מנועים, כשאחד מחזיר רשימות של שבעה והשני של שניים. ואחת קטנה ומתישה: להתעצבן על מקום רביעי בהרצה אחת. המיקום רועש יותר מכל מדד אחר בשיטה, ורק צורה שחזרה בכל החזרות היא ממצא.
אם שיעור האזכור שלכם הוא אפס, אין מיקום למדוד, והעבודה מתחילה במקום אחר. אם התחום שלכם הוא כזה שהמנוע עונה בו בפסקה ולא ברשימה, למשל שאלות מחיר ותהליך, המדד מצטמצם ליחיד או לא, וזה בסדר. ובקטגוריות שבהן המנוע מסרב לנקוב בספקים, שאלת המיקום לא רלוונטית לאף אחד. גם מי שכל הלקוחות שלו מגיעים בהפניה אישית לא ירוויח מלדעת אם הוא שלישי או רביעי ברשימה שאף לקוח שלו לא קורא.
לא. שם יחיד בשאלת החלטה, כמה זה עולה, אומר שהמנוע נשען על הדף שלכם ואף אחד אחר. ראשון מתוך חמישה בשאלת ספק אומר שאתם בראש רשימה שנבנתה ממקור חיצוני. שני המצבים טובים, והם תוצאה של שתי עבודות שונות.
לא ידוע, ואין נתון פומבי. ההיגיון אומר שהשם הראשון נקרא יותר, ואף מנוע לא מפרסם מה נלחץ. מה שכן אפשר לבדוק הוא הכניסות עם פרמטר מקור בכלי הניתוח, והן לא מספרות מאיזה מקום בתשובה הגיעו.
לא דרך האתר. פותחים את המקור שממנו המנוע בונה את הרשימה, בודקים לפי מה הוא מסודר, ואם יש שם עורך, נותנים לו סיבה עניינית, נתון או תיקון, ולא בקשה. אם הסדר במקור אלפביתי, אין מה לעשות, ומשקיעים בשאלות ההחלטה במקום.
כספירה של צורות, לצד שיעור האזכור, כן. שיעור אזכור לבדו יכול להסתיר חמישה אזכורים בהערות, והספירה חושפת את זה בשורה אחת. הפורמט בעמוד הדוח החודשי.
החלק מהשאלות בסט שבהן העסק מוזכר בתשובה.
החלק מהשאלות שבהן האתר מופיע כמקור מצוטט, להבדיל מאזכור בשם בלבד.
מדד שמנסה לכמת כמה פעמים עסק מוזכר בתשובות של מנועי AI ביחס למתחרים, על בסיס סט שאלות קבוע.
רשימת השאלות שבודקים מולה שוב ושוב, באותו נוסח, כדי למדוד נראות.
כמה מהפעמים שאותה שאלה נשאלת מחזירות את אותו מקור.
מדידה של תופעה גדולה דרך חזרה מבוקרת על סט קטן ומייצג.
הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.
בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.
לא בקטע של טפסים? info@boostit.co.il