מקור מצוטט

לא כל מי שמצוטט הוא מי שאתם חושבים

המקור המצוטט הוא הדף הספציפי שהמנוע בחר להישען עליו. דף, לא אתר. זו ההבחנה שהכי הרבה אנשים מפספסים, והיא זו שהופכת את המדידה לשימושית.

כשאתם רושמים שאתר מסוים צוטט, לא למדתם כמעט כלום. כשאתם רושמים שדף מסוים באתר מסוים צוטט, ושהוא חוזר בארבע שאלות מתוך עשר, קיבלתם מפת דרכים: זה הדף שצריך להופיע בו, או שזה הדף שצריך להתחרות בו.

המקור המצוטט גם לא חייב להיות התוצאה הראשונה בחיפוש על אותה שאלה. הבחירה נעשית אחרי שלב שליפה ואחרי דירוג מחדש, לפי מה שמתאים לקטע שהמנוע כותב באותו רגע.

ארבעת סוגי המקורות שחוזרים

בדגימות בעברית חוזרים בעיקר ארבעה סוגים. אינדקסים וקטלוגים של התחום, שהם יבשים ולכן נוחים לשליפת עובדה. אתרי תוכן מקצועי שמפרסמים מדריכים והשוואות. פורומים ודיונים פתוחים, כשהתוכן שלהם נגיש לסריקה. ואתרי חדשות או ויקיפדיה, בעיקר בתחומים ותיקים ומבוססים.

אתרי ספקים מופיעים גם הם, אבל בפילוח ברור: בשאלות מידע, מחיר ותהליך הם נכנסים, ובשאלות של המלצה הם נכנסים הרבה פחות. מנוע שמנסח תשובה לשאלה את מי כדאי לקחת מעדיף מקור שנראה ניטרלי, גם כשהוא לא באמת ניטרלי.

בעברית הרשימה קצרה. לעיתים קרובות ימצאו שלושה או ארבעה מקורות שחוזרים על פני כל השאלות בתחום שלם. זה מקל על המיפוי ומקשה על הכניסה. הכניסה למקורות שחוזרים היא העבודה האיטית שבאה אחרי המיפוי.

למה זו העמודה שכולם מדלגים עליה

כי היא לא מחמיאה. לרשום מי הוזכר זה כיף: או שאתם שם או שהמתחרה שם. לרשום מאיפה זה הגיע זה עבודה, ובסוף מתברר שהמידע הגיע ממדריך שכתב מישהו שלא שמעתם עליו.

וזו בדיוק הנקודה. אם התשובה על מי הכי טוב נשענת על שלושה מדריכים חיצוניים, אפשר לשכתב את האתר עשר פעמים ולא לזוז. העבודה נמצאת במקום אחר, ובמדריך האזכורים מפורט מה עושים איתה.

זוויות שונות

שאלות נפוצות

מונחים קשורים

להרחבה

• אזכורים במקומות שהמודל קורא
• איך מודדים
• איך נבנית תשובה