סורק
תוכנה שמושכת עמודים מהאתר בשביל מנוע חיפוש או מנוע AI.
Crawl frequency
כל כמה זמן סורק חוזר לעמוד מסוים. היא נגזרת מגודל האתר, ממהירות השרת ומקצב השינויים בפועל, ולא נקבעת על ידי בעל האתר. ראו הצד הטכני של הופעה במנועי AI.
עודכן:
תדירות סריקה היא כל כמה זמן סורק חוזר לעמוד מסוים אצלכם. לא לאתר, לעמוד. עמוד הבית נסרק בדרך כלל הרבה יותר מעמוד שיושב שלושה קליקים פנימה, וזה נכון גם באתר קטן.
ההחלטה אינה שלכם. אין הגדרה, אין כפתור, ואין ממשק שבו מבקשים סריקה יומית. מה שכן קיים הוא אוסף של קלטים שמהם המערכת גוזרת קצב: כמה עמודים יש לכם, כמה מהר השרת עונה, כמה באמת השתנה מאז הביקור הקודם, וכמה ביקוש יש לתוכן הזה.
הנקודה שמפתיעה את רוב האנשים היא השלישית. סורק שחוזר שלוש פעמים ומוצא את אותו עמוד בדיוק לומד לחזור פחות. זה לא עונש. זו הקצאה הגיונית של משאב, וכל מי שהפעיל פעם תוכנה שמושכת נתונים מאתרים אחרים היה מגיע לאותה החלטה.
תקציב סריקה הוא כמה בקשות בסך הכול הסורק מוכן להשקיע באתר שלכם בפרק זמן. תדירות היא איך הוא מחלק את התקציב הזה בין העמודים. אתר עם מאה עמודים כמעט אף פעם לא נתקל במגבלת תקציב, ולכן כל הדיון על תקציב סריקה אינו רלוונטי לו.
לאתר עם עשרות אלפי כתובות הדיון הזה הוא הדיון. חנות שמייצרת כתובת נפרדת לכל צירוף של סינון, מיון ועמוד ברשימה, יכולה להגיע למצב שבו רוב הבקשות שהיא מקבלת הולכות לעמודים שאין להם שום ערך, ועמודי המוצר האמיתיים נסרקים אחת לשבועות.
התיקון כאן אינו לבקש יותר. הוא לתת פחות: לצמצם את מספר הכתובות, לסמן את הגרסה המועדפת של כל עמוד, ולחסום בקובץ ההנחיות את הפרמטרים שאין בהם צורך. מה שהתפנה עובר למקום אחר בלי שביקשתם.
אצל גוגל יש קצת שקיפות: דוח סטטיסטיקות הסריקה בסרץ' קונסול מראה כמה בקשות התקבלו, כמה מהן החזירו שגיאה, ומה היה זמן התגובה הממוצע. זה מספיק כדי לזהות מגמה ולזהות יום שבו משהו נשבר.
אצל סורקי ה-AI אין שום דבר מקביל. אף חברה לא מפרסמת את הכלל שלפיו היא מחליטה מתי לחזור, אין דוח, ואין ממשק להגשת כתובת. מי שמוכר לכם אינדוקס מהיר לסורקי AI מוכר מוצר שאינו קיים.
לכן העדות היחידה על התדירות בפועל היא היומנים של השרת שלכם, ושם רואים בדיוק מתי כל סורק נכנס ולאיזה עמוד. איך עושים את זה מפורק בניתוח לוגים, וזו הדרך היחידה להחליף השערה במספר.
שינוי אמיתי בתוכן. לא הזזת תאריך ולא החלפת מילה, אלא שינוי שסורק שמשווה בין שתי גרסאות היה מזהה כשינוי. אתר שמתעדכן באמת נסרק יותר, בלי שאף אחד הבטיח את זה במפורש.
מהירות התגובה של השרת. סורק שמקבל תשובות איטיות מאט את עצמו, כי הוא לא רוצה להפיל לכם את האתר. שרת שמחזיר תקלות זמניות מאט הרבה יותר, ולפעמים עוצר. זה אחד המקומות הבודדים שבהם עבודה על תשתית משפיעה ישירות על נראות. הפירוט בעבודה על התשתית שמזינה את התשובות.
קישורים פנימיים. עמוד שאין אליו קישור משום מקום מתגלה דרך מפת האתר בלבד, ונסרק בהתאם. עמוד שמקושר מעמוד הבית ומעוד שלושה עמודים חיים נכנס לתמונה אחרת לגמרי.
וכתובות מיותרות. כל כתובת כפולה גונבת בקשה מכתובת אמיתית. זה נשמע זניח עד שסופרים, ואז מגלים שחצי מהבקשות באתר הולכות לגרסאות של אותו עמוד.
תרחיש מומצא: חנות מקוונת לריהוט גן, כאלף מוצרים אמיתיים. בעמודי הקטגוריה יש סינון לפי חומר, צבע, מידה ומחיר, וכל בחירה מייצרת כתובת חדשה עם פרמטר. הצירופים מגיעים לעשרות אלפי כתובות, וכולן פתוחות לסריקה.
מה שקורה בפועל: הסורק מבלה את רוב זמנו ברשימות מסוננות שכולן מציגות וריאציות של אותם מוצרים. עמוד מוצר חדש שנוסף בתחילת העונה מתגלה באיחור של שבועות, ובינתיים העונה מתקדמת. אף אחד לא מקבל התראה, כי לא קרה שום דבר שנחשב תקלה.
הגילוי מגיע ממקום צדדי. מישהו בודק כמה מוצרים מהקטלוג מופיעים בחיפוש ומגלה שהמספר קטן בהרבה מהמלאי. אחרי זה פותחים את דוח הסריקה ורואים שרוב הבקשות הולכות לכתובות עם סימן שאלה.
מה שנעשה: חסימה של שלושה פרמטרים שאין בהם ערך לאף אחד, סימון גרסה מועדפת לכל רשימה מסוננת, וקישור ישיר מעמוד הקטגוריה לשלושים המוצרים החדשים. אלה שלושה שינויים קטנים, וכולם בכיוון של פחות ולא של יותר.
שמונה עמודים נסרקים בקצב סביר כמעט תמיד, ואין כאן מה לייעל. השאלה המעניינת הפוכה: אם אתם רוצים שמנוע ידע על שינוי מחירון, הוא צריך לראות שינוי אמיתי בטקסט, לא תאריך שהוזז. אתר שלא משתנה נסרק לאט, ואין בזה שום פסול כל עוד התוכן נכון.
כאן זה תחום עבודה ולא פרט טכני. כל פרמטר מיותר, כל עמוד רשימה ללא סוף, וכל גרסת הדפסה שנשארה מהאתר הקודם, גונבים בקשות מעמודי המוצר. הבדיקה הראשונה תמיד אותה בדיקה: כמה מהבקשות מגיעות לכתובות שאתם באמת רוצים למכור מהן.
מי שמפרסם חומר חדש בקצב קבוע נהנה מהצד הנעים של המנגנון, כי שינוי אמיתי מזמין חזרה. הצד הפחות נעים הוא שהארכיון מתחיל להיסרק נדיר, ואם תיקנתם עובדה במאמר ישן, ייתכן שהתיקון יושב חודשים לפני שמישהו קרא אותו. עמוד ישן שמתקנים שווה קישור חדש מעמוד חי.
אל תתחילו מהניסיון להאיץ. תתחילו מלספור לאן הולכות הבקשות שכבר מגיעות. ברוב האתרים שנבדקים בפעם הראשונה מתגלה שחלק ניכר מהן מוקדש לכתובות שאף אחד לא התכוון שייסרקו, ושזה ממשיך שנים. אחרי הספירה יש שלוש פעולות בעלות ערך: לצמצם כתובות מיותרות, לוודא שהשרת עונה מהר גם בשעות עומס, ולוודא שכל עמוד שחשוב לכם מקושר מעמוד חי אחר. אף אחת מהן אינה בקשה מהמנוע, וזו בדיוק הנקודה.
המלכודת הנפוצה היא לחשוב שאפשר לבקש. אנשים מזיזים תאריכים במפת האתר, מוסיפים הנחיות שאין להן מעמד, וקונים שירותים שמבטיחים האצה. מה שמשיגים בדרך הזו הוא שחיקת האמון ברמזים שכן היו שווים משהו: מפת אתר שמדווחת עדכון יומי על כל עמוד מפסיקה להיות מקור מידע ונהיית רעש. מלכודת שנייה, שקטה יותר, היא לפרש ירידה בקצב כעונש. לרוב זו תוצאה של שני דברים משעממים: השרת האט, או שבאמת לא השתנה כלום.
אם באתר שלכם עשרות עמודים והתוכן בהם יציב, תדירות הסריקה אינה הבעיה שלכם ואין מה לעשות בה. אם גיליתם שסורק לא נכנס בכלל, זו שאלה אחרת לגמרי ותשובתה יושבת בחסימות ולא בקצב. וגם אתר שהוקם לפני שבועיים לא צריך לדון בזה: בשלב הזה השאלה היא אם הוא התגלה, לא כל כמה זמן חוזרים אליו.
אין מספר. זה נע בין שעות לשבועות, ותלוי בגודל האתר, בקצב העדכונים שלו, ובעיקר בשאלה אם יש אליו קישור מעמוד שכבר נסרק. מי שנוקב במספר מדויק ממציא אותו.
מגוגל אפשר להגיש כתובת בודדת לבדיקה, וזה מועיל למקרה נקודתי. מסורקי ה-AI אין ממשק כזה בכלל. מה שכן עובד בשני המקרים הוא לשנות משהו אמיתי ולקשר אליו.
לא ידוע לנו מה הסף המדויק, ואף מנוע לא פרסם אותו. מה שברור מהתנהגות חוזרת הוא שהחלפת מילה בכותרת אינה מספיקה, ושתוספת של פסקה או של נתון נחשבת.
היא תנאי ולא גורם. עמוד שלא נסרק אינו יכול להופיע, ועמוד שנסרק שלוש פעמים ביום אינו עולה בזכות זה. ההבדל בין השניים הוא ההבדל בין דלת פתוחה לבין סיבה להיכנס.
כשחוסמים גרסאות מסוננות של עמוד שקיים ממילא, לא נמחק כלום, כי התוכן חי בכתובת הראשית. הזהירות נחוצה כשהפרמטר מייצר תוכן ייחודי, למשל עמוד מוצר שכל זהותו בפרמטר, ואז חסימה היא טעות.
תוכנה שמושכת עמודים מהאתר בשביל מנוע חיפוש או מנוע AI.
קריאת יומני השרת כדי לראות אילו סורקים הגיעו בפועל, לאילו עמודים ובאיזו תדירות.
קובץ XML שמפרט את הכתובות שאתם רוצים שייסרקו ואת מועד העדכון האחרון של כל אחת.
המאגר שבו מנוע החיפוש שומר עמודים אחרי שסרק אותם, וממנו הוא שולף מועמדים לתשובה.
האותות שמהם המנוע מסיק כמה העמוד עדכני: תאריך מוצהר, שינוי אמיתי בגוף הטקסט, מפת אתר ותדירות עדכון.
קובץ טקסט בשורש הדומיין שמצהיר לאילו סורקים מותר למשוך אילו נתיבים.
הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.
בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.
לא בקטע של טפסים? info@boostit.co.il