טירגוט לפי שיחה
הצגת מודעה על סמך מה שנאמר בשיחה ולא על סמך מי המשתמש.
רמזי הקשר
Context hints
האופן שבו מגדירים ב-ChatGPT Ads למי המודעה מתאימה: תיאור של שיחות והקשרים במקום מילות מפתח. אין התאמה מדויקת ואין דוח על מה שהפעיל את המודעה בפועל.
עודכן:
תיאור במקום מילת מפתח
רמזי הקשר הם האופן שבו מפרסם ב-ChatGPT Ads אומר למערכת למי המודעה מתאימה. לא רשימת ביטויים שהמשתמש צריך להקליד, אלא תיאור של שיחות ומצבים: מי האדם, מה הוא מנסה לפתור, באיזה שלב הוא. המערכת קוראת את התיאור, קוראת את השיחה, ומחליטה אם יש התאמה.
אין כאן התאמה מדויקת ואין התאמה רחבה. אין רשימה שאפשר להוסיף לה שורה ולראות מחר מה היא תפסה. ומה שחשוב מכל: אין דוח שאומר איזה רמז הפעיל איזו הצגה. הרמז נכנס, ההצגות יוצאות, ומה שביניהם לא מוצג למפרסם.
למה זה בנוי ככה
בחיפוש יש שאילתה: מחרוזת קצרה שאפשר להשוות אליה. בשיחה אין מחרוזת. יש רצף של סבבים, פירוט שהמשתמש נתן מרצונו, לפעמים קובץ שהעלה. הכוונה מוסקת מכל זה יחד, והיא לא ניתנת לצמצום לביטוי. מילת מפתח הייתה יחידה לא מתאימה, ולכן היא לא קיימת.
הפלטפורמה גם לא חושפת את השיחה. היא פרטית, והמפרסם לא רואה אותה, לא בזמן אמת ולא בדיעבד. מכאן שגם דוח מונחי חיפוש לא יכול להתקיים, כי אין מונח. מה שנשאר למפרסם הוא לתאר, ולתת למערכת להתאים. ההיגיון המלא מפורט בעמוד המכרז.
איך כותבים רמז שעובד
כמו שמתארים לקוח לעובד חדש, ולא כמו שבונים רשימת ביטויים. ביטויים קצרים, כל אחד עומד בפני עצמו, כל אחד מתאר מצב אחד: בעל עסק קטן שמחפש מי ינהל לו פרסום. אדם שמשווה בין שני סוגי ביטוח בריאות. הורה שמחפש חוג לילד בן שבע באזור מסוים. ניסוח רמזי ההקשר הוא חלק מהקמת הקמפיין ולא הערת שוליים.
שני דברים שכדאי להימנע מהם. הראשון הוא פסקה ארוכה אחת עם פסיקים, כי היא לא מתארת מצב אלא מערבבת כמה, וקשה לדעת מה המערכת עשתה איתה. השני הוא ביטויים כלליים מדי, כמו שיווק או בריאות, שמתאימים לכל שיחה ולאף שיחה.
ומה עם שלילה? בגוגל אדס מוסיפים מילים שליליות ומפסיקים הצגה לא רלוונטית. כאן אין מנגנון כזה, ולא פורסם אם רמז מנוסח בשלילה, כמו לא לסטודנטים, נקרא כהחרגה או כהתאמה. לכן את ההחרגה כותבים במקום שבו היא ודאית: בטקסט המודעה ובדף הנחיתה, במשפט שאומר למי זה לא מתאים. מי שלא רלוונטי לא ילחץ.
מה מקבלים בחזרה, ואיך מסיקים בכל זאת
הדיווח בפלטפורמה מפולח לפי מדינה, מכשיר ופלטפורמה. זהו. אין פילוח לפי רמז, לפי נושא שיחה או לפי מיקום בתשובה. שני רמזים בקבוצת מודעות אחת מקבלים דוח משותף, ואי אפשר לדעת מי מהם עבד.
לכן משוב האיכות עובר למקום אחר: למערכת הפניות שלכם. הליד שהגיע, מה הוא רצה, אם הוא התאים. זה המשוב היחיד על הרמזים, והוא מגיע באיחור של ימים ובנפח קטן. פרמטר מקור על הקישור, שנשמר על הליד, הוא מה שמחבר בין השניים, ובלעדיו אין לולאה בכלל.
ואם רוצים בכל זאת להשוות בין שני תיאורים, הדרך היחידה היא להפריד אותם לקבוצות מודעות נפרדות, כי הדיווח יורד עד לרמת קבוצה. זה גובה מחיר במבנה ובתקציב, ומוסבר בהצעת מחיר.
מה לא פורסם
איך המערכת משווה בין רמז לשיחה, אם יש משקל שונה לרמזים שונים, כמה רמזים מומלץ לכתוב, ואם רמז יכול לפגוע בהגשה ולא רק להרחיב אותה. שום דבר מזה לא מתועד באופן שאפשר להישען עליו.
מה שכן נובע מההיגיון של המנגנון: קמפיין שכמעט לא מוצג הוא לרוב קמפיין שהתיאור שלו לא פוגש שיחות, ותקציב לא פותר את זה. אין למי להציג. ההרחבה היא בתיאור, לא בסכום. זה ההפך מהאינטואיציה של גוגל, שבה מצמצמים, וזה שווה לומר בישיבה מראש.
איך זה נראה בפועל
תרחיש מומצא: משרד רואי חשבון שרוצה לקוחות עצמאיים חדשים. בגוגל אדס הוא היה מגיש עשרים ביטויים, מוסיף שלילות על משרה ועל לימודים, ורואה תוך שבוע מה הביא פניות.
ב-ChatGPT Ads הוא כותב רמזים: עצמאי שפתח עסק השנה ולא יודע איך להתחיל עם מע"מ. פרילנסר שמתלבט אם לעבור לחברה בע"מ. בעל עסק קטן שמחפש רואה חשבון שעונה מהר. שלושה מצבים, שלושה משפטים, בלי פסיקים בתוך כל אחד.
אחרי שבועיים הדוח מראה חשיפות, קליקים ועלות, לפי מכשיר. הוא לא מראה איזה משפט הביא מה. במערכת הפניות של המשרד יש ארבע פניות עם מקור מזוהה, ושלוש מהן עצמאים בשנה הראשונה. זו כל הראיה שיש, והיא מספיקה כדי לכתוב עוד שני רמזים בכיוון הזה.
מה שלא נעשה: הוספת רמז שאומר לא סטודנטים לחשבונאות, כי לא ידוע מה המערכת תעשה איתו. במקום זה, בטקסט המודעה נכתב שהשירות מיועד לעסקים פעילים.
זוויות שונות
לעסק שירותים מקומי
המיקוד הגיאוגרפי בפלטפורמה הוא ברמת מדינה, ולכן האזור שלכם חייב להיכנס לרמזים ולטקסט: אדם שמחפש אינסטלטור באזור השרון. זה לא מבטיח שהמערכת תתאים רק לשיחות עם האזור הזה, אבל זו נקודת ההתאמה היחידה שיש לכם, וגם מי שמחוץ לאזור יראה בטקסט שזה לא בשבילו.
לחנות מקוונת
הרמזים מתארים צורך, לא מוצר: מישהו שמחפש מתנה לגבר בן חמישים. חנות שמעתיקה את שמות הקטגוריות שלה כרמזים מתארת את עצמה, לא את הלקוח. ולקמפיינים מבוססי פיד יש דיווח ברמת מוצר, ואת התנאים המדויקים בודקים בתיעוד הפלטפורמה.
לעסק B2B
שיחות B2B במנוע נוטות להיות מפורטות, כי המשתמש מסביר את הארגון שלו. זה יתרון: רמז שמתאר גודל ארגון, תפקיד ובעיה ספציפית פוגש שיחה עשירה. רמז כללי כמו פתרון לניהול צוותים לא אומר למערכת כלום.
מה זה אומר בפועל
כתבו את הרמזים לפני שאתם פותחים את הממשק, במסמך, כרשימה של מצבים. לכל מצב שאלו: האם לקוח אמיתי היה מתאר את עצמו כך בשיחה. אם לא, שכתבו. הכניסו בטקסט המודעה משפט אחד שאומר למי זה לא מתאים, כי זה כלי ההחרגה היחיד שקיים בוודאות. ואחר כך אל תשנו רמזים וטקסט באותו שבוע. בערוץ בלי דיווח מפורט, שני שינויים במקביל הופכים כל תוצאה לבלתי ניתנת לפירוש.
איך בודקים את זה לבד
- כתבו על דף עשרה משפטים שבהם לקוחות תיארו לכם את הבעיה שלהם בטלפון, במילים שלהם.
- הפכו כל אחד למשפט קצר בגוף שלישי, בלי פסיקים בתוכו: מי האדם, מה הוא צריך.
- מחקו כל משפט שמתאים גם לעסק שאינו שלכם. מה שנשאר הוא הרמזים.
- פתחו את ChatGPT ונסחו שיחה כמו לקוח כזה, בשלושה סבבים, וראו אם הוצגה מודעה בכלל ומה היא אמרה. זה לא מודד אתכם, זה מלמד איך הפורמט נראה.
- ודאו שקישור המודעה נושא פרמטר מקור שנשמר על הליד, אחרת לא יהיה לכם שום משוב על הרמזים.
- אחרי שבועיים, פתחו את הפניות עם המקור הזה ובדקו אם הן דומות למצבים שתיארתם.
המלכודת
המלכודת הראשונה היא לייבא את ההרגל מגוגל ולכתוב רשימת ביטויים. המערכת לא מחפשת מילים, היא מחפשת מצבים, וביטוי בודד לא מתאר מצב. השנייה היא להניח שרמז בשלילה מחריג. לא פורסם שזה כך, והתוצאה יכולה להיות ההפך. השלישית היא להגיב לקמפיין שקט בהעלאת תקציב. כשאין שיחות שמתאימות לתיאור, כסף לא מייצר אותן, והדבר היחיד שזז הוא התיאור.
מתי זה לא רלוונטי לכם
מי שאין לו עדיין מערכת שרושמת פניות עם מקור לא צריך לכתוב רמזים, כי לא יהיה לו שום משוב עליהם. גם עסק בתחום שאינו מורשה לפרסום בפלטפורמה לא מגיע לשלב הזה, והרשימה בעמוד התחומים המוגבלים. ומי שהשירות שלו נמכר רק דרך מכרזים או קשרים אישיים לא ימצא שיחות שמתארות לקוח, כי הן לא מתקיימות.
שאלות נפוצות
כמה רמזים כדאי לכתוב?
לא פורסם מספר מומלץ. ההיגיון אומר כמה מצבים אמיתיים ונפרדים, ולא רשימה ארוכה של ניסוחים דומים. אם אתם לא יכולים לתאר לקוח שמתאים לרמז, הוא מיותר.
אני יכול לראות אילו שיחות הפעילו את המודעה?
לא. השיחה פרטית, והדיווח מפולח לפי מדינה, מכשיר ופלטפורמה בלבד. אין דוח מונחים, אין נושאי שיחה ואין מיקומים.
יש מילות שלילה?
אין. הכלי הקרוב ביותר הוא משפט בטקסט המודעה ובדף הנחיתה שאומר למי השירות לא מתאים.
רמזים בעברית עובדים?
הפלטפורמה לא פרסמה רשימת שפות לרמזים, ולא פרסמה מתי ובאיזה היקף מוצגות מודעות למשתמשים בעברית. מי שמפרסם היום כותב בשפה של הלקוחות שלו ובודק את התוצאה בפניות, לא בדוח.
רמז דומה לסיגנל קהל בגוגל?
רק בכך ששניהם כיוון ולא כלל. סיגנל קהל מתאר מי האדם, ורמז הקשר מתאר מה קורה בשיחה. ההבדל מוסבר בטירגוט לפי שיחה.
מונחים קשורים
סימן רלוונטיות למודעה
האומדן של המנוע כמה המודעה מתאימה לשיחה.
סיגנל קהל
רמז שאתם מספקים למערכת על מי הלקוח הטוב, למשל רשימת לקוחות או תחומי עניין.
מכרז
המנגנון שמחליט בזמן אמת איזו מודעה תוצג ובכמה תחויב.
הצעת מחיר
הסכום המרבי שאתם מוכנים לשלם על קליק או על אלף חשיפות.
סיגנלים של איכות
אוסף המדדים שמערכת פרסום משתמשת בהם כדי להעריך כמה המודעה ודף הנחיתה מתאימים לשאילתה.
להרחבה
הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.
בואו נדבר.
בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.
- מה המוצר ומי הלקוח שלכם
- איך נמדדת אצלכם המרה היום
- מאיזה תקציב זה מתחיל להיות הגיוני
לא בקטע של טפסים? info@boostit.co.il