תחרותיות מחיר
השוואה בין המחיר שלכם למחירים של אותו מוצר אצל מוכרים אחרים, כפי שהמערכת רואה אותם.
Promotion
הצהרה נפרדת על הנחה או הטבה, מקושרת לפריטים בפיד, עם תאריך התחלה וסיום וקוד קופון אם יש. ההבדל מכתיבת המבצע בשם המוצר הוא שכאן ההטבה היא נתון מובנה עם תוקף ולא מילים.
עודכן:
מבצע מסומן הוא הצהרה נפרדת מהפריט עצמו: איזו הטבה ניתנת, על אילו פריטים היא חלה, ממתי ועד מתי, ואם צריך קוד קופון. ההצהרה מקושרת לפריטים בקטלוג ולא נכתבת בתוך שם המוצר.
ההבדל בין השניים נראה סמנטי והוא מעשי לגמרי. כשההטבה היא נתון, יש לה תוקף שהמערכת אוכפת. היא נדלקת ונכבית לבד. כשההטבה היא מילים בשם המוצר, היא נשארת שם עד שמישהו יימחק אותה ידנית, וזה קורה מאוחר.
המנגנון נבנה כדי לפתור בעיה מוכרת: חנויות התחילו לדחוף את המבצע לתוך השדות שנועדו לזהות את המוצר. שם מוצר שהפך לכרזה. תיאור שמלא בסימני קריאה.
זה עבד רע בשני הכיוונים. המערכת התקשתה לזהות מה המוצר, והקונה קיבל טקסט מבולגן. הפרדת ההטבה לשדה משלה החזירה לשם המוצר את תפקידו, ונתנה להטבה מקום עם כללים ברורים.
שאלת קנייה רבות מהן נושאות תנאי מחיר: מה משתלם עכשיו, איפה יש הנחה, מה המחיר הטוב ביותר השבוע. כדי לענות על תנאי כזה צריך לדעת שני דברים על ההטבה: שהיא קיימת, ושהיא עדיין בתוקף.
מבצע שכתוב במילים בתוך שם המוצר עונה על הראשון ולא על השני. מבצע מסומן עונה על שניהם, כי התאריכים הם חלק מהנתון.
כאן גם מלכודת אמינות שקל לפספס: הטבה שפג תוקפה וממשיכה להופיע בטקסט היא מידע שגוי שממשיך להתפשט. מכונה שקראה אותו פעם עשויה לחזור עליו גם אחרי שהמבצע נגמר, וזו בדיוק הקטגוריה של טעויות שקשה לתקן אחר כך.
יש שני מנגנונים שמבלבלים ביניהם. אפשר להוריד את המחיר עצמו ולהצהיר גם על מחיר קודם, ואפשר להשאיר את המחיר ולהצהיר על הטבה נפרדת. שניהם לגיטימיים, ושניהם אומרים דברים שונים.
הורדת מחיר עם מחיר קודם מתארת שינוי בערך הפריט. הטבה נפרדת מתארת אירוע שחל עליו. קונה שרואה את הראשון מבין שהמוצר הוזל, וקונה שרואה את השני מבין שיש מבצע.
יש גם כלל שקט שכדאי להכיר: מחיר קודם אמור להיות מחיר שבאמת נגבה בפועל לתקופה סבירה. הצהרה על מחיר קודם שמעולם לא נמכר היא הטעיה, והיא נאכפת.
מגדירים את ההטבה בממשק או בקובץ נפרד. מציינים סוג: אחוז הנחה, סכום הנחה, משלוח חינם, מתנה. קובעים חלון תאריכים. מקשרים לפריטים, לפי מזהה או לפי קבוצה. אם יש קוד, מציינים אותו.
אחרי האישור, ההטבה מוצגת לצד הפריט במקומות שתומכים בכך. הכללים כאן נוקשים במיוחד, כי הטבה שגויה היא הטעיה. הטבה שההצגה שלה לא תואמת למה שקורה בעגלה תיפסל. אותה קפדנות חלה על כל הצעה שמופיעה במודעות בתוך תשובות.
תרחיש מומצא: חנות מוצרי חשמל שמריצה מבצע לקראת סוף העונה, הנחה על קטגוריה שלמה לשבועיים.
הדרך הקלה: להוסיף את המילים מבצע סוף עונה לשם של כל מוצר בקטגוריה. זה לוקח חמש דקות עם עריכה גורפת, וזה עובד. עד שהמבצע נגמר.
מה שקורה אחרי: מישהו שוכח להסיר, ושמות המוצרים נשארים עם ההבטחה. קונה שמגיע מהעמוד רואה מבצע בכותרת ומחיר מלא בעגלה. גם מערכות שקראו את השם קראו את ההבטחה, והן לא יודעות שהיא כבר לא רלוונטית.
הדרך הנכונה לוקחת עשרים דקות במקום חמש: הצהרת הטבה אחת, מקושרת לקטגוריה, עם תאריך סיום. ביום שאחרי, הכול חוזר לעצמו בלי שאף אחד נוגע. שם המוצר נשאר שם המוצר לאורך כל הדרך.
אצלכם המנגנון הזה חוסך יותר מכל, ולא בגלל התצוגה אלא בגלל הכיבוי האוטומטי. חנות שמריצה מבצע חדש כל שבועיים ומסירה אותו ידנית תמיד תשאיר משהו מאחור, וזה תמיד יתגלה דרך לקוח.
אם אתם לא עושים מבצעים, אין כאן מה להטמיע. מה שכן שווה לוודא הוא שאין שאריות של מבצעים ישנים בשמות ובתיאורים, שנשארו משנה שעברה ועדיין נקראות.
הנחות בסחר בין עסקים הן לרוב חלק ממשא ומתן ולא הטבה פומבית, ולכן המנגנון הזה פחות רלוונטי. מה שכן מתורגם הוא מדרגות כמות, שאפשר להצהיר עליהן בבירור במקום להשאיר אותן לשיחה.
חגים, סופי עונה ותקופות שיא הם בדיוק המקום שבו ההטבות מצטברות ומשתכבות זו על זו. הגדרה עם תאריכים מאפשרת לתכנן את כולן מראש בלוח אחד, במקום לרדוף אחריהן בזמן אמת בעונה העמוסה ביותר בשנה.
בכל פעם שמישהו בעסק רוצה לכתוב מבצע בשם המוצר, עצרו ושאלו איפה המקום הנכון לנתון הזה. שם המוצר מתאר מה הפריט, וההטבה היא אירוע עם תאריכים. שמירה על ההפרדה הזו חוסכת את רוב התקלות שקורות ביום שאחרי המבצע.
המלכודת הגדולה היא הטבה שפג תוקפה ונשארה בטקסט. היא לא מייצרת שגיאה, היא מייצרת הבטחה. שימו לב במיוחד לשני מקומות שנשכחים: שמות מוצרים שנערכו בעריכה גורפת, ובאנרים שכתובים בתוך תיאור המוצר. שניהם נקראים על ידי מכונות בדיוק כמו על ידי אנשים, ואף אחד מהם לא מכבה את עצמו.
עסק שירותים לא משתמש במנגנון הזה, ומה שמקביל לו אצלו הוא עמוד שמצהיר על מחיר מבצע עם תאריך תפוגה כתוב. גם חנות שמוכרת מוצרי יוקרה במחיר קבוע לרוב מעדיפה להימנע מהטבות מסומנות, וזו החלטת מיצוב לגיטימית ולא פספוס.
כן. הנחה אוטומטית שנכנסת בעגלה היא הסוג הנפוץ, וקוד הקופון הוא רק אפשרות. מה שחייב להתקיים הוא שההטבה שמוצהרת תואמת בדיוק למה שקורה בפועל.
אפשר להצהיר עליו כהטבה זמנית, ואפשר להגדיר אותו בתוך הגדרות המשלוח כמדיניות קבועה. ההבדל הוא אם יש לו תאריך תפוגה.
אין הצהרה רשמית על כך. מה שאפשר לומר הוא שחלק מהשאלות שקונים שואלים נוסחו במפורש סביב הטבות, ושהטבה שקיימת כנתון עם תוקף ניתנת לקריאה, בעוד שהטבה שכתובה כטקסט חופשי תלויה בפרשנות.
לרוב יש בדיקה שאורכת בין שעות לימים, ולכן מבצעים קצרים צריכים להיות מוגדרים מראש ולא ביום שהם מתחילים.
השוואה בין המחיר שלכם למחירים של אותו מוצר אצל מוכרים אחרים, כפי שהמערכת רואה אותם.
השדה שנשלח כשם הפריט, ולא בהכרח הכותרת שמופיעה באתר.
קובץ או ממשק שמתאר כל מוצר בשדות קבועים ולא בטקסט חופשי: שם, מחיר, מטבע, זמינות, מזהים, כתובת עמוד ותמונה.
עלות המשלוח וזמן האספקה שמוצהרים לכל אזור, ברמת החשבון או ברמת המוצר.
המערכת שאליה מעלים את קטלוג המוצרים אצל גוגל, ומשם הוא מוזרם למודעות שופינג ולקמפייני Performance Max.
שכבת תיקון שיושבת בין הקטלוג שלכם לבין הפיד שנשלח, ומשנה ערכים בלי לגעת באתר.
הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.
בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.
לא בקטע של טפסים? info@boostit.co.il