שיעור אזכור
החלק מהשאלות בסט שבהן העסק מוזכר בתשובה.
Sentiment in answers
לא רק אם העסק מוזכר אלא איך: מומלץ, מוזכר כאפשרות, או מוזכר עם הסתייגות. אזכור שלילי נמדד באותה שיטה ומטופל אחרת לגמרי.
עודכן:
הטון כלפי העסק הוא הסיווג של האופן שבו המנוע מדבר עליכם כשהוא מזכיר אתכם. מומלץ במפורש. אחד מכמה אפשרויות. מוזכר עם הסתייגות. מוזכר לרעה. ארבעה מצבים, וספירת אזכורים רגילה מכניסה את כולם לאותו תא.
זה המקום שבו שיעור האזכור מפסיק להספיק. עסק יכול לעלות מחמישה אזכורים לעשרה בחודש, ולגלות שחמשת החדשים הם משפט כמו יקר יחסית, ויש תלונות על זמני תגובה. בטבלה זה נראה כמו הכפלה. ללקוח ששאל זה נראה כמו אזהרה. ההבחנה בין כמות לטון היא חלק מהדיווח החודשי על הנראות.
מנוע תשובות לא מציג רשימה של קישורים ומשאיר את השיפוט לקורא. הוא מנסח דעה. כשמשתמש שואל מי מומלץ, המנוע עונה במשפט שלם, ובמשפט הזה יש תואר: מוביל, אמין, יקר, מעורב. התואר הזה הוא לעיתים כל מה שהמשתמש ייקח מהתשובה, כי הוא לא יקליק הלאה.
ולכן אזכור שלילי אינו חצי הצלחה. הוא הפצה של טענה נגדכם לכל מי ששואל, בכל פעם מחדש, בלי שאתם רואים את זה. ספירה שלא מבחינה בטון תגרום לכם לחגוג את הבעיה.
קובעים סולם מראש, ומישהו אחד מסווג לפיו. ארבע רמות מספיקות. מומלץ: המנוע מציג אתכם כבחירה טובה, בלי סייג. ניטרלי: אתם ברשימה, בלי תואר. מסויג: אתם ברשימה עם אבל. שלילי: המנוע ממליץ להימנע או מייחס לכם בעיה.
לצד הסיווג רושמים את המשפט עצמו, מילה במילה. המשפט הוא הראיה, והוא גם הרמז למקור. ניסוח כמו לפי ביקורות משתמשים מצביע על דפי ביקורות. ניסוח כמו לפי השוואות מקצועיות מצביע על אתרי השוואה. בלי המשפט, בעוד חודש לא תזכרו למה סיווגתם כך.
מה שלא נכנס לסולם הזה הוא דיוק. מנוע שאומר שאתם נותנים שירות שאתם לא נותנים אינו שלילי ואינו חיובי, הוא טועה. זה נמדד בעמודה נפרדת, ומטופל אחרת, כמו שמוסבר במדריך התיקון.
המנוע לא מכיר אתכם. הוא מסכם מה שקרא. כשהוא כותב שיש תלונות על משלוחים, הוא קרא את זה איפשהו: דף ביקורות, שרשור בפורום, מאמר השוואה שכתב מישהו לפני שנתיים. הטון בתשובה הוא הד של הטון במקורות.
מכאן שהתיקון כמעט אף פעם לא נמצא באתר שלכם. הוא נמצא במקורות. תגובה מסודרת לביקורות, עדכון של עמוד השוואה שמציג מידע ישן, נוכחות בפורום שבו הדיון מתקיים. הרחבה על הצד הזה נמצאת במדריך הביקורות ובמדריך האזכורים.
יש מצב אחד שבו האתר כן אשם: כשהמנוע מסויג כי לא מצא מידע. ניסוח כמו לא ברור מה המחיר או לא מצוינים תנאי ביטול הוא הסתייגות שנולדה מחוסר, ואותה מתקנים בעמוד.
אותה שאלה יכולה להחזיר אתכם כמומלצים בהרצה אחת וכמסויגים בהרצה הבאה, כי סל המקורות זז. לכן טון נמדד כמו כל השאר: כמה הרצות, לאורך חודשים, ובלי להסיק ממשפט בודד. הרעיון של עקביות התשובה חל כאן במלואו.
מה שכן מצדיק תגובה מיידית הוא טון שלילי שחוזר. אם בשלוש מתוך חמש הרצות המנוע מייחס לכם אותה בעיה באותן מילים, יש מקור אחד חזק שמזין את זה, והוא ניתן לאיתור.
תרחיש מומצא: חברת תוכנה שמוכרת מערכת לניהול גיוס עובדים לחברות בינוניות. בסבב המדידה היא מוזכרת בשמונה מתוך עשרים שאלות, עלייה יפה מול החודש הקודם. מנהלת השיווק מציגה את זה בישיבה.
מישהו מבקש לראות את המשפטים. בחמישה מהאזכורים המנוע כותב שהמערכת מתאימה לארגונים גדולים ויקרה יחסית לעסק קטן. החברה דווקא בנתה חבילה לעסקים קטנים לפני חצי שנה.
המשפט הוביל למקור: עמוד השוואה באתר מקצועי, שנכתב לפני שנתיים, עם טבלת מחירים ישנה. המנוע מצטט אותו בכל שאלה שכוללת את המילה מחיר. פנייה לעורך האתר, עדכון הטבלה, וחודשיים אחר כך הניסוח בתשובות השתנה. לא בכל ההרצות, וכן ברוב.
המספר שמונה מתוך עשרים לא היה שקר. הוא פשוט הסתיר שחמישה מתוך השמונה עבדו נגד החברה.
כאן הטון נשען כמעט כולו על ביקורות. המנוע מסכם את מה שכתבו לקוחות, וביקורת אחת מפורטת ושלילית יכולה להיות המשפט שחוזר. תגובה עניינית לביקורת היא לא רק שירות, היא גם טקסט שהמנוע קורא.
ההסתייגויות הנפוצות הן משלוח, החזרות ומלאי. אם המנוע כותב שזמני המשלוח ארוכים, בדקו אם זה עדיין נכון ואם עמוד המשלוחים שלכם אומר את זה במפורש. הסתייגות שנובעת ממדיניות ישנה שכבר שונתה היא הקלה ביותר לתיקון.
הטון מגיע מאתרי השוואה ומדירוגים מקצועיים, שמעטים אבל כבדים. עמוד אחד לא מעודכן באתר כזה משפיע יותר מעשרים ביקורות. שווה לדעת מי חמשת המקורות שהמנוע מצטט בקטגוריה שלכם ומה כתוב בהם עליכם, מילה במילה.
הוסיפו לטבלת המדידה שתי עמודות: סיווג טון בארבע רמות, והמשפט המדויק. פעם בחודש, מיינו לפי טון וקראו רק את המסויגים והשליליים. לכל אחד שאלו שתי שאלות: איזה מקור הזין את זה, והאם הטענה עדיין נכונה. אם היא נכונה, זו בעיה עסקית ולא בעיית נראות, ואין טעם לרדוף אחרי הניסוח. אם היא לא נכונה, המקור הוא היעד, והוא כמעט תמיד מחוץ לאתר שלכם.
המלכודת הראשונה היא לספור אזכור מסויג כהצלחה, כי הוא מעלה את המספר הכללי. השנייה היא לנסות לתקן טון על ידי כתיבה באתר. המנוע לא מצטט את דף אודות שלכם כשהוא מסביר למה אתם יקרים, הוא מצטט את מי שכתב את זה עליכם. השלישית שקטה: לסווג בהתאם למצב הרוח. אותו משפט, מתאים בעיקר לארגונים גדולים, ייקרא כמחמאה ביום טוב וכהסתייגות ביום רע. לכן הסולם נכתב מראש, ומי שמסווג הוא תמיד אותו אדם.
עסק שכמעט לא מוזכר בתשובות עדיין לא צריך למדוד טון. קודם צריך להיות בסל, ואת זה מודדים בשיעור אזכור. המדד גם פחות שימושי לעסקים בקטגוריות שבהן המנוע מציג רשימות בלי תארים, למשל חלק מהשאלות המקומיות שמחזירות שמות וכתובות בלבד. ואם אין מי שיסווג באופן עקבי לאורך חודשים, עדיף לא לסווג בכלל מאשר לסווג פעם ככה ופעם ככה.
מתקנים את הדבר עצמו, ולא את הניסוח. כשהבעיה תיפתר והמקורות יתעדכנו, התשובה תזוז אחריהם. זה איטי, ואין קיצור דרך שעובד.
אין ערוץ כזה לעסקים ברוב המנועים, ומה שנאמר בשיחה אחת לא משנה שיחה אחרת. מה שמשנה הוא המקורות שהמנוע קורא, ואליהם פונים.
לא. זה טון חיובי כלפיו. ההבדל חשוב, כי העבודה שונה: כאן השאלה היא למה הוא ברירת מחדל ואתם לא, והיא נדונה במדריך המתחרים.
לא פורסם, ואי אפשר לבודד את זה מגורמים אחרים. בפועל רואים תזוזה על פני חודשים ולא שבועות, וגם אז לא בכל הרצה.
החלק מהשאלות בסט שבהן העסק מוזכר בתשובה.
כמה מהפעמים שאותה שאלה נשאלת מחזירות את אותו מקור.
הופעה של שם העסק בטקסט של צד שלישי, גם בלי קישור.
מצב שבו מודל מייצר מידע שנשמע סביר אך אינו נכון, למשל מייחס לעסק שירות שהוא לא מספק.
הדף שמנוע AI בחר להישען עליו בתשובה ולהפנות אליו.
מדד שמנסה לכמת כמה פעמים עסק מוזכר בתשובות של מנועי AI ביחס למתחרים, על בסיס סט שאלות קבוע.
הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.
בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.
לא בקטע של טפסים? info@boostit.co.il