נתונים מקוריים
מספרים ותצפיות שקיימים רק אצלכם: מחירון, זמני אספקה, תוצאות סקר משלכם.
תוכן שנוצר ב-AI
AI-generated content
טקסט שמודל כתב. המנועים אינם פוסלים אותו בגלל מקורו, אבל הם מעדיפים מקורות עם מידע שאין במקום אחר, וזה בדיוק מה שתוכן גנרי אינו מכיל.
עודכן:
המנוע לא יודע מי כתב, ולא מנסה לדעת
תוכן שנוצר ב-AI הוא טקסט שמודל שפה ניסח, בין שאדם ערך אותו אחר כך ובין שלא. אין שדה בקוד שמסמן את זה, אין הצהרה שהמנוע דורש, ואף חברה לא פרסמה שהיא מפעילה כלי זיהוי כחלק מבחירת המקורות. מה שגוגל פרסמה הוא מדיניות נגד ייצור תוכן בקנה מידה שנועד בעיקר לתפוס דירוג, וזו הגדרה של כוונה ותוצאה, לא של כלי.
לכן השאלה האם המנועים מענישים תוכן AI היא השאלה הלא נכונה. הם לא מענישים מקור. הם בוחרים בין מועמדים לפי מה שיש בהם, והבחירה נופלת על הפסקה שעונה עם פרט שאפשר לאמת. תוכן שנוצר במודל נכשל במבחן הזה לא בגלל המקור שלו, אלא בגלל מה שבדרך כלל אין בו.
למה תוכן גנרי לא נבחר, מכנית
מודל שנשאל שאלה כללית כבר יודע את התשובה הכללית. היא נמצאת במשקולות שלו, כי נכתבה באלפי מקומות. כשהוא שולף מקורות, הוא מחפש את מה שאין לו: מחיר בישראל, זמן אספקה, תנאי שמשתנה לפי מקרה, מספר שנמדד אצל מישהו. עמוד שמסביר את התחום בשפה יפה מציע למודל מה שכבר יש לו, ולכן אין למודל סיבה לצטט אותו. זה לא עונש. זו יתירות.
ותוכן שמודל כתב בלי חומר גלם הוא, מבנית, בדיוק התשובה הכללית. הוא נוצר מאותם משקולות. כשהמנוע פוגש אותו, הוא פוגש את עצמו, ואין לו מה ללמוד משם. זו הסיבה שהמדד היחיד שחשוב הוא נתונים מקוריים: מה בעמוד לא היה קיים לפני שכתבתם אותו.
מה כן עושים עם המודל, ומה לא
המודל טוב במבנה, בטיוטה, בקיצור, בפירוק נושא לשאלות, ובדחיסת תשובה לפסקה שאפשר לצטט. הוא גרוע במספרים, בעובדות, ובעברית שנשמעת כמו אדם מהתחום. הסדר שעובד מתחיל בחומר הגולמי שלכם, לפני שנוגעים בכלי: שיחות מכירה, מחירון, מגבלות, מקרים חריגים. את זה נותנים למודל ומבקשים מבנה, לא תוכן. הפירוט המלא של שיטת העבודה נמצא בעמוד השאלה, ואין טעם לחזור עליו כאן.
מה שכן שווה להוסיף הוא מבחן המחיקה. קחו את העמוד המוגמר ומחקו ממנו כל משפט שמודל היה יכול לכתוב בלי לדעת עליכם דבר. מה שנשאר הוא הערך של העמוד בעיני מנוע. אם נשאר פחות מפסקה, העמוד לא יצוטט, לא משנה מי כתב אותו.
הסיכון האמיתי אינו במקור אלא בכמות
הפיתוי בכתיבה במודל הוא שהיא זולה, ולכן מייצרים הרבה. ארבעים עמודים במקום שישה. וכאן נכנסת המדיניות של גוגל נגד ייצור המוני, שמסתכלת על אתר שלם ולא על עמוד. אתר שרובו עמודים גנריים מסכן גם את העמודים הטובים שבו. הסיכון אינו שהמנוע יזהה שמודל כתב. הסיכון הוא שהאתר ייראה כמו מה שהוא: נפח בלי מידע. לכן הבחירה מה לכתוב ומה לא חשובה יותר מקצב הכתיבה.
יש גם עלות שקטה. תקציב שהלך לארבעים עמודים לא הלך לאזכורים מחוץ לאתר, שהם המקום שממנו נשלפות המלצות, ולא לתיקון של העמודים שכבר מדורגים. השאלה כמה תוכן צריך נענית בעמוד השאלה, והתשובה קצרה: פחות ממה שנמכר לכם.
איך זה נראה בפועל
נניח חברת הובלות במרכז הארץ שהעלתה עשרים מאמרים שנכתבו במודל: איך להתכונן להובלה, טיפים לאריזה, מה לבדוק אצל מוביל. אחרי חצי שנה אף אחד מהם לא מצוטט בשום מנוע, ובעל החברה מסיק שהמנועים מזהים תוכן AI ופוסלים אותו.
הוא מריץ את מבחן המחיקה על מאמר אחד. מוחק כל משפט שמודל היה כותב בלי להכיר את החברה. נשאר משפט אחד: החברה גובה תוספת לקומה בלי מעלית. הכול השאר היה קיים ברשת לפני שהמאמר נכתב. המנוע לא פסל את המאמר. הוא פשוט לא מצא בו דבר שחסר לו.
הוא כותב עמוד אחד חדש, במודל, אבל מחומר שלו: מחירון לפי גודל דירה, תוספות לקומה ולפירוק ריהוט, כמה זמן לוקחת הובלה של שלושה חדרים, ומתי הוא ממליץ לא להזמין מוביל בכלל. אותו כלי, חומר גלם אחר. זה העמוד שמתחיל להופיע במקורות בשאלות מחיר, והמאמרים נשארים היכן שהיו.
זוויות שונות
לעסק שירותים
החומר הגולמי שלכם הוא שיחות עם לקוחות, והוא לא נמצא בשום מודל. הקלטה של עשר דקות שבה אתם מסבירים למה תיק מסוים לוקח יותר זמן שווה יותר מעשרה מאמרים כלליים, וזה בדיוק מה שהמודל יודע לסדר לעמוד בלי להמציא.
לחנות מקוונת
תיאורי מוצר שנוצרו במודל מהשם והתמונה בלבד הם הדוגמה הקלאסית לתוכן שאין בו מידע. תיאור שנוצר מהמפרט, מהמידות בפועל, מהשאלות שלקוחות שאלו על המוצר ומהסיבות להחזרות הוא תוכן שקיים רק אצלכם, גם אם המודל ניסח אותו.
ל-B2B
התוכן שאין במודל הוא זמני הטמעה, תאימות למערכות ספציפיות, ומה קורה בפרויקט שנכשל. זה יושב במצגות מכירה ובראש של מנהל הלקוחות. עמוד שנכתב מזה, גם במודל, ייחודי. עמוד שנכתב על מגמות בתעשייה לא.
מה זה אומר בפועל
השתמשו במודל ככלי ובאדם כמקור, ואל תתנצלו על הכלי. לפני כל עמוד, כתבו בשלוש שורות מה יהיה בו שלא היה ברשת קודם. אם אין תשובה, אל תכתבו את העמוד. אחרי הכתיבה, הריצו את מבחן המחיקה, וכתבו מחדש בידיים את הפסקה שעונה על השאלה ואת כל מקום שיש בו מספר. את העמודים הגנריים שכבר קיימים לא צריך למחוק. עברו עליהם לפי תנועה והוסיפו לכל אחד פרט אמיתי, לפי מדריך התוכן.
איך בודקים את זה לבד
- בחרו עמוד באתר ושאלו את המנוע את השאלה שהעמוד עונה עליה. אם התשובה שלמה בלי לצטט אף אחד, העמוד לא הוסיף דבר.
- הריצו את מבחן המחיקה: הסירו כל משפט שמודל היה כותב בלי להכיר אתכם. ספרו מה נשאר.
- חפשו בעמוד מספר, תאריך, תנאי או מגבלה. אם אין אף אחד מהם, זה תוכן כללי.
- השוו את המילים בעמוד למילים שלקוחות משתמשים בהן בטלפון. פער גדול מעיד על ניסוח מהמודל ולא מהתחום.
- בדקו כמה עמודים כאלה יש באתר ביחס לעמודים עם מידע. היחס הוא מה שגוגל מסתכלת עליו.
המלכודת
המלכודת היא הדיון על הכלי. בעל עסק שומע שתוכן AI נענש, ומשקיע בהעברת הטקסט דרך כלי שמסווה את זה, או בכתיבה ידנית של אותו תוכן כללי. שתי הפעולות לא משנות דבר, כי הבעיה לא הייתה בכלי. המלכודת ההפוכה שכיחה לא פחות: להאמין שמכיוון שאין עונש, אפשר לייצר בכמות. אין עונש על מקור, ויש מחיר על נפח בלי מידע, והוא מגיע בשקט.
מתי זה לא רלוונטי לכם
אם אתם כותבים לבד, מהניסיון שלכם, והתוכן מכיל מספרים ותנאים, השאלה אם להשתמש במודל היא שאלה של נוחות בלבד ואין בה סיכון. גם עסק שיש לו שישה עמודים חזקים ואין לו תוכנית לכתוב עוד לא צריך להעמיק כאן. הנושא נעשה חשוב כשמישהו מציע לכם כמות, או כשהאתר כבר מלא בעמודים שאיש לא קורא.
שאלות נפוצות
האם מנועי AI מזהים תוכן שנכתב במודל?
אין הצהרה מאף חברה שהיא עושה זאת לצורך בחירת מקורות, וכלי הזיהוי החיצוניים לא יציבים בעברית. גם אם היו מזהים, הבחירה נעשית לפי מה שיש בעמוד, ותוכן שנכתב במודל ומכיל מידע אמיתי עובר את המבחן הזה.
צריך לסמן באתר שהתוכן נכתב בעזרת AI?
אין דרישה כזו מהמנועים, ואין לזה השפעה על הבחירה. שקיפות כלפי קוראים היא החלטה שלכם, ובתחומים מסוימים יש לה שיקולים משלה, אבל היא לא כלי נראות.
מה עם עמודים שכבר נכתבו במודל ולא מצוטטים?
לא מוחקים. עוברים עליהם לפי תנועה ומוסיפים לכל אחד תשובה קצרה בראש, מספר או תנאי אמיתי, ומורידים פסקאות של הסבר כללי. ברוב המקרים זה שינוי של חלק קטן מהעמוד.
המתחרה מייצר עשרות עמודים במודל ומופיע יותר ממני. איך?
בדקו מה מצוטט בפועל. לרוב תגלו שמצוטטים שניים או שלושה עמודים עם מידע, ולא הכמות. ואם הוא באמת מופיע בזכות נפח, זה עובד עד שהוא מפסיק, וזו לא אסטרטגיה שאפשר להעתיק בביטחון.
מונחים קשורים
פסקה שנשלפת
פסקה שעונה על שאלה אחת במלואה, בלי להישען על מה שלפניה.
כללי עריכה
הכללים הכתובים שלפיהם נכתב ונבדק תוכן באתר: מי כותב, על מה נשענים, מה מותר להבטיח.
ניסיון, מומחיות, סמכות ואמינות
ארבעת המימדים שגוגל מתארת במסמכי מעריכי האיכות שלה כדי להסביר מה נחשב תוכן טוב.
מודל שפה גדול
המנוע הסטטיסטי שמאחורי כל הכלים האלה: מודל שאומן על כמויות עצומות של טקסט לנחש את המילה הבאה.
סמכות נושאית
המצב שבו אתר מכסה תחום שלם בעומק ובעקביות, ולא עמוד בודד בכל נושא.
להרחבה
הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.
בואו נדבר.
בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.
- מה המוצר ומי הלקוח שלכם
- איך נמדדת אצלכם המרה היום
- מאיזה תקציב זה מתחיל להיות הגיוני
לא בקטע של טפסים? info@boostit.co.il