שיחה רב-שלבית
שיחה שבה כל שאלה נשענת על הקודמות.
Follow-up question
השאלה שהמשתמש שואל אחרי שקיבל תשובה, ולעיתים המנוע מציע אותה בעצמו. היא זו שמובילה משאלה כללית לשם של ספק, ולכן היא חלק מסט השאלות שמודדים.
עודכן:
הסוג הראשון הוא מה שהמשתמש מקליד אחרי שקרא תשובה. הוא לא מנוסח מראש, הוא נולד מהתשובה, ולכן הוא כמעט תמיד מדויק יותר מהשאלה הראשונה. קיבלתי טווח מחיר, עכשיו אני שואל מה משפיע עליו. קיבלתי שלוש אפשרויות, עכשיו אני שואל מה מתאים למקרה שלי.
הסוג השני הוא מה שהמנוע מציע בעצמו. פרפלקסיטי מציגה רשימה של שאלות קשורות מתחת לכל תשובה. מצב AI של גוגל וקופיילוט מציעים המשכים. ChatGPT מציע לפעמים כפתורים. השאלות האלה מיוצרות על ידי המודל מתוך התשובה שנתן, ולחיצה עליהן היא הדרך הקלה ביותר להמשיך, ולכן רבים לוחצים.
שני הסוגים חשובים לכם, מסיבות שונות. הראשון מראה לאן הלקוח באמת הולך. השני מראה לאן המנוע מוביל אותו.
הסיבה הגלויה היא נוחות. הסיבה שמאחוריה היא שהות: משתמש שלוחץ על שאלה מוצעת נשאר בתוך המנוע במקום לצאת לאתר או לחזור לגוגל. כל שאלה נוספת היא עוד רגע של תשומת לב, ותשומת לב היא הדבר שהמנועים בונים עליו את העסק שלהם.
מבחינתכם התוצאה היא מפה שאף אחד לא ביקש מכם לשלם עליה. ההצעות מגלות מה המנוע חושב שהשאלה הבאה בקטגוריה שלכם, ולפעמים זו שאלה שלא חשבתם עליה, כי אתם בצד המוכר. מי שאוסף את ההצעות האלה על פני עשרות שאלות מקבל רשימת נושאים שנבנתה מהתנהגות ולא מניחוש.
השאלה הראשונה בקטגוריה כמעט אף פעם לא מזכירה עסקים. היא שואלת מה זה, מה ההבדל, כמה בערך. השמות מגיעים בהמשך, כשהמשתמש או המנוע שואלים "מי עושה את זה", "איפה קונים", "מה מומלץ באזור". זו הנקודה שבה מופעל חיפוש חדש, והתשובה מתחילה למנות.
לכן שאלת ההמשך היא לא תוספת לסט המדידה שלכם אלא הלב שלו. מי שמודד רק את השאלה הראשונה מודד שלב שבו איש לא מוזכר, ומדווח בצדק שהוא לא מופיע, ומפספס את השלב שבו כן מופיעים. איך בונים את הסט כך שיכלול את השלב הזה מוסבר במדריך בחירת השאלות.
ההצעות של המנוע לא יציבות. אותה שאלה מחזירה הצעות שונות בהרצות שונות, וההצעות תלויות בתשובה שניתנה. לכן לא מתייחסים אליהן כמו לרשימת מילות מפתח שבונים לפיה שלושים עמודים. מתייחסים אליהן כמו לדגימה: אוספים, מחפשים את מה שחוזר, ורק על החוזר כותבים.
ומה כותבים: לא עמוד נפרד לכל הצעה, אלא תשובה ישירה בתוך העמוד הקיים, במקום שבו השאלה מתבקשת. עמוד מחירים שעונה גם על "מה משפיע על המחיר" ו"האם יש תשלומים" עונה על שתי שאלות המשך שכמעט תמיד מופיעות, בלי שנבנו לו שני עמודים. כך נראית התאמת התוכן לשאלות ההמשך בפועל.
תרחיש מומצא: מכון לאבחונים דידקטיים במודיעין. הורה שואל מנוע תשובות: "הילד שלי בכיתה ב' ומתקשה בקריאה, מה זה יכול להיות". התשובה מסבירה כמה אפשרויות, בזהירות, בלי שמות של מכונים. מתחתיה שלוש הצעות: "מתי כדאי לעשות אבחון דידקטי", "כמה עולה אבחון פרטי", "איפה עושים אבחון דידקטי במודיעין".
ההורה לוחץ על השלישית. עכשיו יש עיר, והמנוע מחפש. התשובה מונה שלושה מכונים, אחד מהם עם קישור לעמוד שכתוב בו מה כולל האבחון, כמה זמן הוא נמשך ומה המחיר. זה המכון שלנו. השניים האחרים מוזכרים בשם בלבד, מתוך מדריך עסקים.
ההורה שואל בעצמו: "האבחון מוכר על ידי משרד החינוך?". המנוע חוזר לעמוד של המכון ומוצא שם פסקה על הכרה, ומצטט אותה. הוא לא מוצא דבר אצל השניים האחרים, ולא מזכיר אותם יותר.
המכון למד שני דברים. הראשון: ההצעות שהמנוע הציג הן הסולם שההורה טיפס בו, ומחיר ועיר היו השלבים. השני: השאלה שההורה הקליד בעצמו, על ההכרה, היא זו שסגרה את הרשימה, ולא הייתה בשום סט שאלות שהמכון בנה. היא נכנסה לסט למחרת.
שאלות ההמשך אצלכם הן על מחיר, על זמן ועל מי מבצע. שלושתן צריכות תשובה באותו עמוד שבו מתוארת השירות, כי לשם המנוע חוזר. עמוד שאלות ותשובות נפרד עוזר, אבל רק אם התשובות בו קצרות וישירות, כמו שמתואר במדריך לעמודי שאלות ותשובות.
ההמשכים כאן הם השוואות: מה ההבדל בין שני דגמים, האם זה מתאים למקרה שלי, מה עם משלוח והחזרה. תיאור מוצר שכתוב בו למי המוצר מתאים ולמי לא עונה על ההמשך הנפוץ ביותר בלי עמוד נוסף.
השאלה שמובילה לשם של ספק אצלכם היא בדרך כלל על גודל: "מה מתאים לארגון של חמישים עובדים". עמוד שמדבר על גדלים במספרים נכנס לשלב הזה. עמוד שמדבר על "פתרון לכל ארגון" לא.
בכל בדיקה שאתם עושים, אל תעצרו אחרי התשובה הראשונה. רשמו את ההצעות שהמנוע הציג, לחצו על זו שנשמעת הכי מסחרית, ורשמו מי הופיע. אספו את ההצעות מעשר שאלות לפחות לפני שאתם מסיקים משהו, ואז חפשו את מה שחזר שלוש פעמים. על החוזר כתבו תשובה קצרה בתוך העמוד הרלוונטי. ואל תשכחו את ההמשך שהלקוח מקליד בעצמו: הוא לא מופיע בשום רשימה, ואפשר לשמוע אותו רק ממי שמדבר עם לקוחות.
המלכודת היא להתייחס להצעות של המנוע כאל מילות מפתח. הן לא. הן נוצרות מחדש בכל תשובה, משתנות בין הרצות, ותלויות במה שנאמר קודם. מי שבנה עמוד לכל הצעה שראה פעם אחת בנה אתר מלא בעמודים שאף אחד לא שואל עליהם. השיטה היא לאסוף הרבה ולכתוב על מעט, על מה שחוזר. המלכודת השנייה היא לשכוח שההמשך שהלקוח מקליד בעצמו הוא לרוב השאלה שסוגרת את הרשימה, ואותה לא תמצאו בשום ממשק אלא בשיחות מכירה.
אם הלקוח שלכם לא מברר, אלא מחליט בשאלה אחת, אין אצלכם סולם של שאלות ואין מה לאסוף. גם מי שמוכר מוצר שהמנוע מציג ככרטיס, עם מחיר ותמונה, ימצא שההמשך נסגר בלחיצה על הכרטיס ולא בשאלה נוספת. ועסק שאין לו זמן לכתוב, גם לא משפט אחד, לא ירוויח מהמפה הזו דבר.
לא. הן נוצרות מהתשובה הספציפית שניתנה, ומשתנות בין הרצות. לכן אוספים אותן מהרבה שאלות ומחפשים את החוזר.
דומה ברעיון, שונה במקור. הבלוק בגוגל נבנה מחיפושים של אנשים אחרים. ההצעות במנוע תשובות מיוצרות על ידי המודל מתוך התשובה. ההבדל מוסבר בערך על אנשים שאלו גם.
כן, וזה החלק החשוב בו. השמות של עסקים מופיעים בשלב ההמשך, ולא בשאלה הראשונה.
לא. לכתוב תשובה ישירה בתוך העמוד הקיים, במקום שבו השאלה מתבקשת. עמוד נפרד מוצדק רק לשאלה שחוזרת הרבה ודורשת תשובה ארוכה.
שיחה שבה כל שאלה נשענת על הקודמות.
בלוק השאלות המתרחב בעמוד התוצאות של גוגל, שמציג שאלות המשך ותשובה קצרה לכל אחת.
רשימת השאלות שבודקים מולה שוב ושוב, באותו נוסח, כדי למדוד נראות.
כמה קרוב מי ששאל את השאלה לרגע ההחלטה.
השלב שבו הלקוח כבר יודע מה הוא צריך ומשווה בין אפשרויות וספקים.
מנוע AI לוקח שאלה אחת ומפרק אותה לכמה חיפושים נפרדים ברקע, ואז מאחד את מה שחזר לתשובה אחת.
הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.
בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.
לא בקטע של טפסים? info@boostit.co.il