aiadsby boostit דברו איתנו
נראות וציטוט

שאלה ללא מותג

Unbranded query

שאלה שמתארת צורך בלי לנקוב בשם: "עורך דין לדיני עבודה בחיפה". כאן העסק מתחרה על מקום בתשובה, וכאן נראות שווה כסף.

עודכן:

השאלה שבה מתחרים באמת

מי ששואל עורך דין לדיני עבודה בחיפה לא מכיר אתכם. הוא מתאר צורך, והמנוע מרכיב לו תשובה עם כמה שמות ומקורות. אם אתם שם, נכנסתם לרשימה של אדם שלא ידע שאתם קיימים. אם לא, הוא לא ידע גם אחרי התשובה. זה כל ההבדל. נראות שמחמיאה מול נראות ששווה כסף, וכל ציון הנראות בשיטה שלנו בנוי משאלות מהסוג הזה בלבד, בלי אף שאלה שנוקבת בשם. מכאן גם נגזר איך נבנה ציון הנראות שאנחנו מדווחים, ומה לא נכנס אליו.

בתוך המשפחה הזו יש שני סוגים, והם מודדים דברים שונים. שאלות ספק, מי עושה את זה ואת מי כדאי לקחת, מודדות אם אתם בסל השמות של הקטגוריה. שאלות החלטה, כמה זה עולה ומה ההבדל, מודדות אם תוכן שאתם שולטים בו נשלף כמקור. לפי כלל האצבע שאנחנו עובדים בו, בערך מחצית מהסט הן שאלות ספק וכשליש שאלות החלטה, והפיזור המלא מוסבר במדריך השאלות.

מה קורה במנוע כששואלים בלי שם

השאלה מתפרקת לכמה חיפושים. עורך דין לדיני עבודה בחיפה הופך לחיפוש על מי עוסק בזה בחיפה, על מה עולה ייעוץ כזה, ולפעמים גם על מה בכלל נחשב דיני עבודה, ולכל אחד מהחיפושים האלה נשלפים מקורות אחרים שמהם התשובה נתפרת בסוף.

לשאלות ספק המקורות הם ברובם לא אתרי ספקים. הם מדריכים, רשימות, אינדקסים ודיונים, כי המנוע מעדיף לשאלת המלצה מקור שנראה ניטרלי. לשאלות החלטה, לעומת זאת, אתר של ספק כן נכנס, בתנאי שיש בו פסקה עם מספר. שני הסוגים מובילים לשתי עבודות שונות לגמרי: הראשון לאזכורים אצל אחרים, השני לכתיבה באתר שלכם.

מי שמודד את שניהם במספר אחד לא יודע איזו משתי העבודות לעשות. וזה קורה הרבה.

איך מנסחים שאלה ללא מותג שבאמת מודדת

משפט שלם, כמו שאדם מקליד, ולא צמד מילים מכלי מילות מפתח. הפסקה הקודמת מסבירה למה: שאלה קצרה מתנהגת כמו שאלת הגדרה ונענית מהזיכרון, בלי חיפוש ובלי שמות. ובתוך המשפט צריך להיות לפחות אחד מחמישה: מחיר, מיקום, ציון זמן, השוואה, או בקשה לספק. זה מבחן הסינון שאנחנו מריצים על כל שאלה מועמדת, ואחריו בדיקה אחת אמפירית: מריצים פעם אחת ובודקים אם הופיעו הפניות למקורות. אם לא הופיעו, לא היה חיפוש, והשאלה לא שייכת לסט.

שם העסק לא מופיע. לא כדוגמה, לא בסוגריים, לא בסוף המשפט. שאלה שמכילה את השם היא שאלה מובילה, והתשובה עליה שייכת לשאלת מותג, שנמדדת בנפרד. גם שם של מתחרה לא מופיע, מאותה סיבה בכיוון ההפוך.

שאלה אחת בשורה. עברית ואנגלית הן שתי שאלות. ואזור גיאוגרפי אחד קבוע, ולא שכפול לכל עיר.

מה נחשב הופעה, ומה רושמים

הופעה היא שהשם שלכם נכתב בתשובה, וזו ספירה בינארית: כן או לא. אבל לצידה רושמים עוד שלושה דברים, כי כן בודד מסתיר הרבה. האם היה קישור, כי אזכור בשם בלי הפניה נותן מודעות ולא כניסה. מי עוד הוזכר ובאיזה סדר, כי חמישה שמות ואתם האחרון שווה פחות משם יחיד. ואילו מקורות צוטטו, כי זו רשימת היעדים לחודש הבא.

מהעמודות האלה נגזרים שלושת המדדים של השיטה: שיעור אזכור, שיעור ציטוט ומיקום בתשובה. כולם מחושבים משאלות ללא מותג בלבד.

איך זה נראה בפועל

תרחיש מומצא: חברה קטנה שבונה אתרים לעסקים בירושלים. שתי שאלות מהסט שלה, שתיהן בלי שם. הראשונה: מי בונה אתרים לעסקים קטנים בירושלים ומה זה עולה בערך. השנייה: מה ההבדל בין אתר שנבנה בוורדפרס לאתר בבונה אתרים, לעסק קטן שרוצה להופיע בגוגל.

על הראשונה המנוע מחזיר ארבעה שמות של חברות, אף אחד מהם לא שלהם, ומצטט שני אינדקסים ודיון בפורום של בעלי עסקים. אתר של אף חברה לא צוטט. על השנייה הוא מסביר את ההבדל ומצטט שלושה מקורות, ואחד מהם הוא עמוד ההשוואה באתר של החברה הזו.

אותה חברה, אותו יום, שתי תוצאות הפוכות. בשאלת הספק היא לא בסל, והמקורות אומרים למה: היא לא רשומה באינדקסים שצוטטו ולא הוזכרה בדיון. בשאלת ההחלטה היא מקור, כי יש לה עמוד שעונה. העבודה לחודש הבא היא רישום בשני האינדקסים ותשובה מקצועית, בשם, בפורום. לא עוד עמוד תוכן.

התרחיש מומצא, ופיצול כזה בין שני סוגי השאלות הוא מה שאנחנו רואים כמעט בכל סט.

זוויות שונות

לעסק שירותים מקומי

השאלות שלכם מכילות עיר, וזו חדשה טובה: בשאלה עם שם עיר יש פחות מקורות בעברית, ולכן רישום נכון בשלושה אינדקסים ותשובה אחת בדיון מקומי יכולים להכניס אתכם לסל. הרעה היא ששאלת הספק אצלכם כמעט לעולם לא תצטט את האתר שלכם, ולכן העבודה על שאלות ספק היא כולה מחוץ לאתר.

לחנות מקוונת

השאלה ללא מותג בחנות היא שאלת מוצר: איזה סוג מתאים למי, מה ההבדל בין שני דגמים, כמה עולה בישראל. שם המותג שלכם לא רלוונטי כי הלקוח מחפש פריט. לכן מודדים אם דפי הקטגוריה וההשוואה שלכם נשלפים, ולא אם שם החנות מופיע.

ל-B2B עם מחזור מכירה ארוך

השאלות הכי שוות מנוסחות כבעיה ולא כקטגוריה: איך מנהלים משמרות בשלושה סניפים, ולא תוכנה לניהול משמרות. מי ששואל כך עוד לא יודע שיש קטגוריה, וזה השלב שבו נבנית הרשימה הקצרה. סט שמכיל רק שאלות קטגוריה מפספס את השלב הזה לגמרי.

מה זה אומר בפועל

בונים את הסט משאלות ללא מותג בלבד, מהמקורות שבאמת יש בהם שאלות: שיחות מכירה, פניות שירות, ושאילתות מלאות מקונסולת החיפוש. מריצים כל שאלה פעם אחת לבדיקת סינון, ומוציאים את מה שלא הפעיל חיפוש. ואז נועלים את הסט. מריצים לפי הפרוטוקול במדריך המדידה, כלומר חלון נקי לכל שאלה, שלוש חזרות ושני מנועים, ואחרי הסבב הראשון מפרידים את התוצאות לפי סוג השאלה, ספק מול החלטה, ומחליטים מהן איזו עבודה קודמת. התשובה כמעט תמיד שונה מזו שחשבתם לפני המדידה.

איך בודקים את זה לבד

  1. כתבו חמש שאלות שלקוח שאל אתכם השבוע, בניסוח שלו, בלי שם העסק.
  2. עברו על כל אחת ובדקו שיש בה מחיר, מיקום, זמן, השוואה או בקשה לספק. מה שאין בו אף אחד מהחמישה יוצא.
  3. שאלו כל אחת בחלון נקי ובדקו אם התשובה מציגה מקורות. שאלה בלי מקורות נענתה מהזיכרון.
  4. לכל תשובה רשמו בנפרד: הוזכרתם, היה קישור, מי עוד, ואילו כתובות צוטטו.
  5. מיינו את החמש לשאלות ספק ושאלות החלטה, והסתכלו אם התוצאה שונה בין שתי הקבוצות.

המלכודת

המלכודת הראשונה היא שם שמתגנב. לא בשאלה עצמה, אלא במשפט שלפניה: משתמש שכתב באותו חלון משהו על העסק שלו, ואז שאל שאלה נקייה. המנוע זוכר, ואתם מופיעים. זה לא ממצא. מלכודת שנייה, נפוצה עד כאב: להסיק מהרצה אחת. שאלה ללא מותג מחזירה שמות שונים בהרצות שונות, ורק מה שחוזר על פני חזרות הוא ממצא. ומלכודת שלישית: לשמוח על אזכור בשאלת ספק בלי לבדוק מאיפה הוא הגיע. אם השם שלכם הגיע ממדריך של צד שלישי שבו אתם במקום האחרון, האזכור קיים והוא שברירי, כי עריכה אחת של המדריך תעלים אותו.

מתי זה לא רלוונטי לכם

מי שכל הלקוחות שלו מגיעים בהפניה אישית או ממכרזים סגורים לא מתחרה בשאלה ללא מותג, ולא ירוויח מלמדוד אותה. מותג ידוע כל כך שהלקוחות שואלים עליו בשמו ימצא ששאלות המותג הן העיקר אצלו, וזה מצב נדיר וטוב. ומי שפועל בתחום שהמנועים מסרבים להמליץ בו על ספקים, ומפנים לאיש מקצוע בלי שמות, יקבל בשאלות הספק תוצאה של אפס לכולם, ואז המדד היחיד שנשאר הוא שאלות ההחלטה.

שאלות נפוצות

כמה שאלות ללא מותג צריך בסט?

כלל האצבע שאנחנו עובדים בו הוא סט של עשרים עד שלושים שאלות בסך הכול, ורובו הגדול שאלות ללא מותג. פחות מזה וכל שאלה מזיזה את הציון יותר מדי, יותר מזה והסט לא מורץ במלואו כל חודש. הפירוט בתשובה על כמות השאלות.

מותר לכתוב את שם התחום שלנו כמו שאנחנו קוראים לו?

לא אם הלקוח קורא לו אחרת. שאלה מנוסחת במילים של הלקוח, גם כשהן לא מדויקות מקצועית. אם הוא אומר עורך דין לצוואות ואתם אומרים דיני ירושה, השאלה היא הראשון.

אנחנו מופיעים בשאלות ההחלטה ולא בשאלות הספק. מה זה אומר?

שהתוכן שלכם טוב ושאתם לא בסל השמות. זה מצב נפוץ, והפתרון שלו לא נמצא באתר אלא במקורות שהמנוע מצטט בשאלות הספק: אינדקסים, מדריכים ודיונים. הרחבה במדריך האזכורים.

המנוע מזכיר מתחרה שלא נראה לנו טוב מאיתנו. למה?

כמעט תמיד כי הוא מופיע ביותר מקורות חיצוניים, לא כי האתר שלו טוב יותר. אפשר לבדוק את זה ישירות בעמודת המקורות. הרחבה בתשובה על מתחרה שמופיע.

מונחים קשורים

סט שאלות קבוע

רשימת השאלות שבודקים מולה שוב ושוב, באותו נוסח, כדי למדוד נראות.

שלב השיקול

השלב שבו הלקוח כבר יודע מה הוא צריך ומשווה בין אפשרויות וספקים.

פיצול שאילתה

מנוע AI לוקח שאלה אחת ומפרק אותה לכמה חיפושים נפרדים ברקע, ואז מאחד את מה שחזר לתשובה אחת.

להרחבה

הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.

בואו נדבר.

בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.

  • מה המוצר ומי הלקוח שלכם
  • איך נמדדת אצלכם המרה היום
  • מאיזה תקציב זה מתחיל להיות הגיוני

לא בקטע של טפסים? info@boostit.co.il

בלי ספאם ובלי רשימת תפוצה. הפרטים משמשים רק כדי לחזור אליכם, לפי מדיניות הפרטיות.