Performance Max
סוג קמפיין בגוגל אדס שמפיץ מודעות על פני כל המשטחים של גוגל בבת אחת.
Text ads
מודעות החיפוש הקלאסיות, כותרת ותיאור. אחד משני הפורמטים שגוגל שולפת אל תוך סיכומי ה-AI.
עודכן:
מודעת טקסט היא כותרת ותיאור, ולפעמים כמה מכל אחד שהמערכת מרכיבה ביניהם. אין תמונה, אין וידאו. היא מוצגת מעל או מתחת לתוצאות החיפוש, מסומנת כמודעה, ומובילה לדף נחיתה. זה הפורמט שעליו נבנה כל ענף הפרסום בחיפוש.
הסיבה שהוא שרד עשרים שנה היא שהוא עונה לרגע שבו אדם כתב בדיוק מה הוא רוצה. מי שהקליד שלוש מילים אינו זקוק לסרטון, הוא זקוק לתשובה קצרה ולקישור. הפורמט צנוע, וההתאמה בינו לבין הרגע היא מה שהופך אותו ליעיל.
מתחת למודעת הטקסט יושבת מילת מפתח, וזו היחידה שמחזיקה את כל השיטה. עליה מגישים הצעת מחיר. לפיה נבחרת המודעה. היא השורה בדוח שמספרת מה קרה. וממנה נגזרים כל הכלים שקמפיינר מפעיל ביום עבודה: שלילות, סוגי התאמה, פיצול לקבוצות, הצעות ברמת ביטוי.
בצד הדיווח יש את דוח מונחי החיפוש, שמראה את הטקסט שהמשתמש באמת הקליד. זה הכלי שהופך את הניהול לאפשרי, כי הוא מחזיר לכם את המציאות ולא את ההנחה. כל מי שניקה חשבון גוגל אדס יודע שרוב הערך שם מגיע מהדוח הזה.
השיטה הזו עובדת כי יש מחרוזת. סוגי התאמה הם הבחנה על מחרוזות, ושלילה היא חסימה של מחרוזת. ברגע שאין מחרוזת, אין למה להצמיד את הכלים האלה, והם לא נעלמים מטעמי מדיניות אלא מטעמי מבנה.
אדם ששואל מנוע תשובות לא מקליד שלוש מילים. הוא כותב משפט, לפעמים פסקה, ולפעמים זה הסבב הרביעי בשיחה שהתחילה במשהו אחר. אין כאן מחרוזת אחת שמייצגת את הכוונה, יש הקשר מצטבר.
לכן בפרסום בתוך תשובה אין שכבת מילות מפתח, ואין מה שיחליף אותה חלקית. אתם מוסרים תיאור של המוצר, נכסים, דף נחיתה, תקציב והצעה, וההחלטה מי מתאים לשיחה הנוכחית מתקבלת בצד השני. מה שנעלם בדרך הוא שלוש יכולות: אין רשימת שלילות להוסיף לה שורה, אין דוח שמראה את הטקסט הגולמי של המשתמש, ואין סוגי התאמה. OpenAI לא נותנת מונחי חיפוש, נושאי שיחה, פילוח מיקומים או שלילות, ומה שכן ניתן להגדיר הוא מדינה, מכשיר ופלטפורמה. בהיעדר השכבה הזו, רוב העבודה השוטפת על מודעות בערוץ נופלת על הניסוח ועל דף הנחיתה.
ויש עוד הבדל שקל לפספס, והוא נוגע למקום שבו המודעה יושבת. מודעת טקסט בעמוד תוצאות עומדת בתוך רשימה של קישורים, וכולם באותו מעמד. מודעה מתחת לתשובה של מנוע עומדת ליד טקסט שמכונה ניסחה, טקסט שנשמע כמו תשובה ולא כמו הצעה. הסביבה הזו מעלה את הרף לניסוח: מסר מעורפל נקרא כהמשך של התשובה, ומסר ספציפי נקרא כהצעה.
המיומנות לכתוב הצעה ברורה בשתי שורות שורדת במלואה, ואולי נעשית חשובה יותר. כשאין ידיות אחרות, הטקסט הוא כלי הכיוונון היחיד. מי שיודע לנסח מה בדיוק מוצע, למי, ומה קורה אחרי הקליק, מחזיק את הנכס הכי שימושי בערוץ החדש.
מה שלא שורד הוא שיטת הניהול. הרעיון שמשפרים ביצועים על ידי הוספת שלילות וצמצום התאמות פשוט אין לו על מה לפעול. במקומו נכנסת עבודה אחרת: לחדד את תיאור המוצר, להסיר ממנו את מה שלא נכון, ולהגיד במפורש גם למי זה לא מתאים.
הערה על גוגל, כדי לא לבלבל בין שני דברים שונים. מודעות טקסט הן אחד משני הפורמטים שגוגל שולפת אל תוך סיכומי ה-AI שלה, לצד מודעות שופינג. שם המודעה נשארת מודעת טקסט רגילה מקמפיין קיים, עם מילות מפתח ועם דוחות, ורק מקום ההצגה שלה השתנה. זה לא אותו דבר כמו מודעה שנולדה לתוך שיחה.
נניח משרד עורכי דין שמתמחה בדיני עבודה, תרחיש מומצא. בגוגל אדס הוא מחזיק קבוצת מודעות סביב הביטוי פיטורים שלא כדין, עם מודעת טקסט שמדברת בדיוק על זה ודף נחיתה תואם. הוא רואה בדוח מונחי החיפוש שחלק מהתנועה מגיעה ממי שמחפש עבודה ולא ממי שפוטר, מוסיף שלילות, והחשבון מתנקה. זו שגרה מוכרת ויעילה.
אותו משרד בערוץ שבו מודעה נכנסת לשיחה מקבל מציאות אחרת. משתמש כותב שהוא עבד שבע שנים במקום אחד, שקיבל מכתב בשבוע שעבר, ושואל אם מגיע לו משהו. אין כאן ביטוי לשלול ואין דוח שיראה למשרד שהשאלה נשאלה. מה שיקבע אם הוא רלוונטי הוא שהתיאור שלו אומר בפירוש שהוא מייצג עובדים בסכסוכי סיום העסקה.
ההבדל התפעולי: בגוגל הוא מתקן טעויות אחרי שהן קרו ונראו בדוח. כאן הוא מונע אותן מראש בטקסט, ובודק את התוצאה לפי מי שבאמת התקשר. השגרה השנייה איטית יותר וקשה יותר לסבול, והיא מה שיש.
אצלכם המעבר קשה במיוחד, כי רשימת השלילות היא מה ששמר על איכות הפניות. בלעדיה הסינון עובר לשני מקומות: לתיאור, שצריך לומר במפורש מה אתם עושים ומה לא, ולטופס בדף הנחיתה, שיכול לסנן לפני שהפנייה מגיעה אליכם. השקיעו בטופס יותר ממה שנהגתם.
מודעת טקסט אצלכם מעולם לא הייתה הכלי המרכזי, כי שופינג עושה את העבודה עם תמונה ומחיר. בערוץ החדש דווקא הטקסט חוזר למרכז, כי תיאור מדויק של מה שאתם מוכרים הוא מה שמנחה התאמה. תיאור שמנסה לכסות את כל הקטלוג מטשטש, ותיאור של קו מוצרים אחד עובד טוב יותר.
אצלכם השאלות שמגיעות לשיחה הן שאלות סינון: האם המערכת עומדת בדרישה, האם היא מתחברת למה שקיים, כמה זמן לוקחת הטמעה. אלה בדיוק הדברים שיושבים אצלכם במצגת מכירה ולא באתר. העברה שלהם לטקסט גלוי משרתת גם את המודעה וגם את הצד האורגני.
קחו את שלוש המודעות הכי טובות שלכם מגוגל אדס והניחו אותן ליד תיאור המוצר שהייתם כותבים לערוץ שאין בו מילות מפתח. תשימו לב שהמודעות נשענות על ביטוי שהמשתמש כבר הקליד, ולכן הן מרשות לעצמן להיות חלקיות. התיאור החדש לא יכול להרשות זאת: הוא צריך לעמוד לבדו ולהגיד מי אתם, מה בדיוק אתם מוכרים, למי, ובאיזה אזור. כתבו אותו פעם אחת היטב, כי אותו טקסט משרת גם את הצד שאינו נמכר, כלומר את מה שהמנוע יודע לומר עליכם. איך כותבים אותו מפורט בעמוד היצירתי.
המלכודת הגדולה היא להעתיק את רשימת מילות המפתח לתוך תיאור המוצר. יש רשימה שעובדת, אז תוחבים את כולה פנימה, והתוצאה נקראת כמו רשימה. במדיה שההתאמה בה נעשית על משמעות, זה לא מרחיב כיסוי אלא מטשטש את מי אתם. מלכודת שנייה היא לחפש מדדי נתח. נתח הופעות נולד מכך שיש עמוד עם מספר סופי של מקומות, ובתשובה שנוצרת מחדש בכל פעם אין מכנה לחשב. השלישית היא לבנות מבנה מפוצל מראש מתוך הרגל: כאן הפיצול לא נותן שליטה מקבילה, והוא כן מפזר תקציב על יחידות שכל אחת חייבת לעבור מינימום יומי משלה.
אם אתם לא מפרסמים בחיפוש היום ולא מתכננים, הערך הזה משרת אתכם רק כרקע להבנת ההבדל בין הערוצים. הוא גם לא רלוונטי לעסק שכל המכירה שלו נעשית בפגישה, ושאין לו בכלל דף שאפשר לשלוח אליו. ואם אתם מנהלים חשבון גוגל אדס שעובד היטב, אין שום סיבה לשנות בו דבר בגלל מה שכתוב כאן. המודעה הוותיקה ממשיכה לעשות את העבודה שלה, במקום שלה.
בשווקים שבהם זה פעיל, כן. הן נשלפות מקמפיינים קיימים של חיפוש, שופינג ו-Performance Max, באנגלית ובשתים עשרה מדינות שישראל אינה ביניהן.
יש מודעה שמוצגת מתחת לתשובה ומסומנת ככזו, אבל היא אינה מופעלת על ידי ביטוי ואין מאחוריה מילת מפתח. הדמיון הוויזואלי מטעה.
אפשר להתחיל מהן, ולא כדאי להעתיק. כותרת בגוגל נשענת על הביטוי שהמשתמש הקליד, וכאן אין ביטוי כזה, ולכן הטקסט צריך לעמוד לבדו.
דרך שלושה מקומות: תיאור מדויק וצר, דף נחיתה שמבהיר למי זה מיועד, וטופס שמסנן. זו עבודה מונעת במקום עבודה מתקנת.
סוג קמפיין בגוגל אדס שמפיץ מודעות על פני כל המשטחים של גוגל בבת אחת.
מודעות מוצר עם תמונה ומחיר, הנשלפות מפיד המוצרים.
היחס בין קליקים לחשיפות.
הציון שגוגל מחשבת לכל מודעה בכל מכרז, ולפיו נקבע אם תוצג ובאיזה סדר.
המנגנון שמחליט בזמן אמת איזו מודעה תוצג ובכמה תחויב.
מודל תמחור שבו משלמים על כל קליק במודעה.
הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.
בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.
לא בקטע של טפסים? info@boostit.co.il